מה הכוונה בהסרת אזכורים שליליים מתוצאות החיפוש של גוגל?

ובכן, הנה דוגמא אחת מתוך שתיים שנתקלתי בהם בהקשר של הבלוג הזה בחודשים האחרונים.

פוסט שכתבתי בנושא תפניטק (ביה"ס למקצועות הייטק של האוניברסיטה הפתוחה) הופיע בין התוצאות הראשונות בגוגל, אך מכיוון שהוא הציג את האוניברסיטה הפתוחה ואת תפניטק בפרט באור מאוד שלילי פנו אליי וביקשו ממני להסיר את הפוסט מגוגל.

כמובן שבאופן מיידי עניתי שאני לא מעוניין להסיר, אך לאחר שהסבירו לי שהסניף שבו למדתי נסגר ולאחר התייעצות עם מרצה שלהם שאני מאוד מעריך הסרתי את הפוסט.

כך היה גם עם מקרה נוסף שלא נפרט עליו כרגע.

בכל אופן, מה שאני מנסה לומר הוא שאחת השיטות הכי טובות להסיר אזכורים שליליים היא לפנות למפרסם.

אם אכן יש צדק בטענותיכם, סביר להניח שתוכלו לשכנע אותם להסיר את האזכור / פוסט / מאמר.

אך במידה וזה לא ניתן, האם ניתן בכל זאת להסיר את האזכורים מגוגל?

התשובה היא כן – באמצעות עו"ד, אם מדובר בהוצאת דיבה או לחילופין באמצעים לא חוקיים.

מעבר לכך אין הרבה שניתן לעשות על מנת להסיר את האזכור.

מה כן ניתן לעשות?

ניתן להוביל את גוגל לאזכורים יותר חיוביים ולהסביר לו בצורה נעימה שהאזכורים האלו יותר חשובים ורלוונטיים מאשר האזכור השלילי.

לשם כך יש חברות קידום אתרים או חברות מיתוג המתמחות בכך – אך שוב, מדובר בהוצאה כספית לא מבוטלת בדר"כ ועבודה שלא תיגמר לעולם.

שנה שלמה ביליתי בלימודי MCPD באוניברסיטה הפתוחה שבחיפה.

שנה שבמהלכה לא הצליחה האוניברסיטה להעביר ולו שיעור אחד בצורה נורמלית, כלומר:

* המרצה בחודשים הראשונים היה מורה ל- Java שלא הצליח להתקדם איתנו עם החומר מעבר לאלגוריתם בסיסי וקצת כללי הורשה מכיוון שלא ידע ללמד ולא ידע את החומר הרלוונטי.
* המחשבים עליהם הייתה מותקנת התוכנה שעליה היינו אמורים ללמוד (סה"כ 5 מחשבים ל- 5 תלמידים) היו זקוקים לטיפול והתקנות חוזרות ע"ח שעות לימוד עקב לימודים של טכנאי מחשבים בשעות שלפני השיעורים שלנו.
* שיעורים בוטלו ללא התחשבות בתלמידים ובמקרים רבים אף בהודעה מוקדמת של לא יותר משעתיים כך שאני כבר הייתי בדרך ללימודים.
* קיבלנו ספר לימוד אחד מתוך 3 ספרים שאמורים להינתן עפ"י הסיליבוס.
* לא היו אף מבחנים ושום הכנס למבחני מיקרוסופט.
* שני מנהלים באוניברסיטה התחלפו.

באוקטובר האחרון, 2007, התפטר המרצה השני שלנו, אייל גולדשטיין, לאחר שהודיעו לו שעקב מכתב תלונה של אחד מהתלמידים בקורס המנהל מצא שהוא ורק הוא אשם והמשכורת שלו מוקפאת.

אייל גולדשטיין, לרקורד, היה מרצה מעולה, מרתק שקידם אותנו המון בהתחשב באפשרויות שהאוניברסיטה הפתוחה נתנה לו ללמד.

לאחר כחודש ללא מרצה וללא צפי לחידוש לימודים הודענו לאוניברסיטה שבכוונתנו לתבוע את הכסף שלנו בחזרה ובתגובה הם זימנו אותנו לפגישה שבה הופיעו מנהלת חדשה והמנכ"ל (את שניהם לא הכרנו לפני) וטענו שהם מתנצלים על מה שהיה, אבל הם לא היו מעורבים ועכשיו הם יהיו יותר מעורבים והציעו לנו להמשיך את הקורס או לקחת קורס אחר באוניברסיטה.

אחרי שנה שאף אחד לא התייחס אלינו ולתלונות שלנו לא הייתה לרובינו שום כוונה להמשיך ללמוד במקום שמזלזל כל כך בנו ובלימודים ואני ויניב מילשטיין עזבנו את הפגישה באמצע ושבוע אחריי כבר הגשנו תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה.

למשפט שלי שהתנהל ב- 10 במרץ הגיעו המנכ"ל, דני לוין (לא בטוח לגמריי שככה קוראים לו), והמנהלת החדשה, שרון משהו.

שרון ישבה כל המשפט ורק הקשיבה, אבל מה שהפתיעה היו השקרים של מר לוין היקר, שפשוט הדהים אותי. לא ידעתי שאנשים משקרים ככה בבית משפט ובמיוחד שמייצגים מוסד כה מכובד כמה האוניברסיטה הפתוחה .

מר לוין, ציין בעדות שלו, שלא היו תקלות במחשבים, שאנחנו נפגשנו במהלך הלימודים וסיכמנו שאני ממשיך ללמוד (בחיים לא פגשתי אותו לפני הפגישה בנובמבר) הוא ציין שהמורה הראשון היה מקצועי ומוסמך ובכתב הגנה אפילו היה כתוב שאני תובע בגלל כשלוני במבחנים ויכולתי הירודה (לא היו מבחנים!!!!).

בקיצור, לשמחתי, השופטת, לא האמינה לו וסמכה על העדות והמסמכים שלי ועל העדות של אייל גולדשטיין שהזמנתי להעיד מטעמי ולאמת את טענותיי בנוגע למחשבים, לספרות ולעיכובים וביטולים של שיעורים.

יומיים אחרי פורסם פסק הדין שלי שזיכה אותי בכל סכום הזכייה וכ- 10 ימים אחרי זכה גם חברי ללימודים, יניב מילשטיין בכל הסכום שתבע.

יותר מהכל – כיף לראות שיש צדק ומי שמשקר נענש.

הסיבה שאני כותב על כל זה עכשיו היא שאתמול הגיע הנושא איכשהו לעיתונות והופיעו שתי כתבות על המקרה:

http://www.psakdin.co.il/news/article.asp?PDUID=nws_ngqy

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3525695,00.html

לא יודע איך הם מצאו את הפרטים של המקרה, אבל אני שמח שזה קרה ואני מקווה שאחרים יבחרו לא ללמוד בתפניטק חיפה (אני לא יודע לגבי שאר הסניפים והתנהלותם).